הכרזת האומות המאוחדות - כ"ט בנובמבר
החלטת כ"ט בנובמבר. כינוי לתאריך 29.11.1947. ביום זה החליטה עצרת האו"ם על סיום המנדט הבריטיהה והקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ ישראל – מדינה יהודית ומדינה ערבית ("תכנית החלוקה"). החלטה זו היא ציון דרך בולט בתולדות עם ישראל וההכרה הבין-לאומית בחלום הדורות של חידוש העצמאות היהודית בארץ ישראל ולמימושו.
למרות החלטת האו"ם, סירב המחנה הערבי להקים מדינה פלסטינית ופתח במלחמת חורמה נגד היישוב היהודי ונגד מדינת ישראל. גם החלטת האו"ם לגבי ירושלים, כי תוכרז תחת פיקוח בינלאומי, סוכלה, והתקיים רק חלקה של ההחלטה שקבע שיש לכונן מדינה יהודית בארץ.
האו"ם החל לעסוק בעתידה המדיני של ארץ ישראל באפריל 1947 לאחר תקופת המנדט הבריטי בארץ. תפקידו של המנדט הבריטי היה לכונן בארץ "בית לאומי" יהודי, כמובטח בהצהרת בלפור של שנת 1917. במשך השנים חזרה בה בריטניה מהצהרה זו, מה שגרר תגובות אלימות של היהודים החל משנות הארבעים של המאה העשרים. עקב כך ביקשה ממשלת בריטניה מהאו"ם לסדר את הבעיה בארץ ישראל.
באפריל 1947 התכנס מושב מיוחד של עצרת האו"ם שבו הוחלט על הקמת ועדת חקירה "ועדת האו"ם המיוחדת לארץ ישראל" כדי שתגבש המלצות לפתרון הבעיה. על פי רוב נציגי 7 המדינות שהשתתפו בדיון, הוחלט על חלוקת הארץ לשלוש יחידות. בנוסף להצעה זו, הוצעה גם תכנית מיעוט שעיקרה היה הקמת מדינה פדרלית בארץ.
ההצבעה המכרעת התקיימה בכ"ט בנובמבר ובה אומצה התכנית להקמת מדינה יהודית ברוב של 33 מדינות בעד, 12 מדינות נגד ו-10 שנמנעו. היה זה ניצחון כביר לעם היהודי ולמרות שהחלטת הכ"ט בנובמבר לא בוצעה במתכונתה, היא שימשה זרז חשוב בתהליך הקמת מדינת היהודים.
